איך הופכים פיתוח מקצועי לפיתוח מקצועי מצוין? בניסיון לענות על השאלה הזאת נכתבו אלפי מחקרים והגיגים ופותחו מאות שיטות ורעיונות. חוקרי חינוך שונים, ובהם לורה דסימון (2009) וגארט ועמיתו (2001), התמקדו בעקרונות ליבה של פיתוח מקצועי מיטבי שזכו להסכמה רחבה. קבלו את חמשת עקרונות הליבה לפיתוח מקצועי מיטבי:
- התפתחות מקצועית יעילה נמשכת לאורך תקופה, מתאימה ללוחות הזמנים של מורים, ומשתלבת עם סדר העבודה הטבעי של המורים.
המחקר מראה שיש חשיבות למשך הזמן של פיתוח מקצועי – גם מבחינת כמות השעות וגם מבחינת הפיזור של השעות על פני הזמן (לדוגמה, יום בודד או מחצית שלמה). פיתוח מקצועי לא יכול להיות התרחשות חד-פעמית, אלא חייב להיות ממושך, אינטנסיבי ועקבי. ממצאים מחקריים תומכים בפיתוח הנמשך לפחות מחצית אחת (או סדנת קיץ אינטנסיבית עם מעקב במשך השנה), וכולל לפחות 20 שעות פעילות. פיתוח מקצועי יעיל הוא חלק טבעי ואינטגרלי מעבודת המורה, ומייצר שגרות למידה חוזרות וקבועות במשך שבוע עבודה עמוס. בנוסף, השתלמות חייבת להתאים לצרכים האישיים של מורים, התלויים בגורמים שונים כגון בתי הספר שבהם הם מלמדים, התלמידים בכיתותיהם, השלב בקריירה, חוויות קודמות וניסיון, העדפות אישיות וסגנון למידה.
- התפתחות מקצועית יעילה מתמקדת בידע דיציפלינארי ובתהליכי החשיבה והלמידה של תלמידים, ובפרקטיקות הוראה המבוססות על מחקר אמפירי.
התוכן של הפיתוח המקצועי הוא כנראה האפיון החשוב ביותר. מחקרים מהעשורים האחרונים מראים קשר בין פעילויות פיתוח המתמקדות בתוכן דיציפלינארי ובתהליכי חשיבה ולמידה של תלמידים, לבין הגדלת הידע והמיומנויות של המורה, שיפור בפרקטיקה של ההוראה, ושיפור בהישגי התלמידים. לי שולמן (1986) כינה את הידע הזה ידע פדגוגי-תכני, ידע המחבר בין "מה ללמד?" של מומחי התוכן ל"איך ללמד?" של מומחי הפדגוגיה. למה הדגש על ידע פדגוגי-תכני חשוב כל כך? האתגר הלימודי של המורים הוא לחבר את הידע החדש מתוך תחום התוכן אל הידע הקודם ותהליכי החשיבה של התלמידים. הידע הפדגוגי-תכני מאפשר למורים לבחור משימות המעודדות את התלמידים להתמודד עם רעיונות מפתח בתחום התוכן, תוך כדי התחברות לידע הקודם ולתהליכי החשיבה של התלמידים.
- התפתחות מקצועית יעילה מותאמת למטרות ולדרישות ההיבחנות של תכנית הלימודים, בית הספר ומערכת החינוך. בנוסף, היא מתקשרת עם הידע הנוכחי של המורה והגישה החינוכית שלו.
קוהרנטיות: חשוב שתוכני הפיתוח המקצועי יתאימו למטרות ולדרישות של בית הספר, לתכנית הלימודים ולמערכת החינוך. מחקרים מראים שגם אם הפיתוח עצמו מוצלח, מורים חייבים לקבל תמיכה מצד המערכת כדי ליישם את מה שלמדו. התאמה של המטרות, העקרונות והשפה של הפיתוח למערכת, מגבירה את הסיכוי שמורה ימצא מערכת תומכת בעת היישום. מלבד התאמה למטרות המערכת, חייבת להיות גם התאמה לידע ולגישה של המורה. למורים שונים יש צרכים שונים, והוראה דיפרנציאלית במגוון שיטות ורמות חשובה למורים בדיוק כמו שהיא חשובה לתלמידים. פיתוח מקצועי טוב מייצר "מסדרונות של השתתפות", המאפשרים למורים המשתלמים אימוץ דיפרנציאלי של כלים פדגוגיים חדשים – החל מצעדים קטנים שניתן לעשות כבר מחר בבוקר בכיתה, ועד לשינויים גדולים יותר (גרוסמן, ויינבורג & וולורט, 2001).
- התפתחות מקצועית יעילה מזמינה למידה פעילה, כולל מודלינג, למידה מתצפיות, רפלקציה, התנסות עם הכלים והשיטות הנלמדות, ולמידה מעבודות תלמידים.
מרכיב אחר הקשור ליעילות הפיתוח הוא מתן הזדמנויות ללמידה פעילה. ההגדרה הקלה ביותר של למידה פעילה היא באמצעות שלילה: למידה פעילה היא לא הקשבה פסיבית להרצאה פרונטלית. עם זאת, לא כל צורה של פעילות בעת הלמידה נחשבת ללמידה פעילה. למידה פעילה מחייבת מתן הזדמנות לרפלקציה ודיון, ללמידה עצמית, ולהתמודדות עמוקה עם רעיונות חדשים. לדוגמה: תצפיות בפרקטיקה של מורים מומחים או פרקטיקה עצמית בשילוב משוב אינטראקטיבי עם רפלקציה ודיון, למידה מתוך תוצרי תלמידים, והתנסות רפלקטיבית בצורות שונות של הוראה. עוד כלי יעיל לפיתוח הוא המודלינג, תהליך שבו המורים מתנסים כמו תלמידים בכלי או בעיקרון פדגוגי מסוים. בשביל מודלינג יעיל חשוב להתאים את הרמה האינטלקטואלית והתוכן של התרגיל לרמה הקוגניטיבית ולתחומי העניין של המורים, ולאפשר אחריה רפלקציה ודיון מעמיק בקרב העמיתים.
- התפתחות מקצועית יעילה מזמינה את המורה ללמוד בתוך סביבה בטוחה של קהילת עמיתים.
לימוד במסגרת קהילה מקצועית הוא עיקרון קריטי להתפתחות המקצועית. חוקר הלמידה הידוע הווארד גרדנר ניסח זאת כך: "הקהילות מעודדות את המשתתפים בהן לסכן את ההבנות שלהם, להבנות פרקטיקות חדשות, לנסות אותן, לקבל משוב ממבקרים ידידותיים וידידים ביקורתיים, ולנסות שוב. מעניין להבין שעבודה כזאת בין מורים דומה במידה ניכרת לעבודה שהמורים מבקשים, ויבקשו, מהתלמידים שלהם". אז מהי בעצם קהילה מקצועית לומדת? בספרות אין הגדרה אחידה, ולא כל מפגש מורים עם מטרה חינוכית נחשב מיד קהילה מקצועית לומדת. בבסיס הגדרה עומדות שלוש מילים פשוטות: קהילה – אמון הדדי ומטרות משותפות, מקצועיות – מיקוד בפרקטיקה של ההוראה, למידה – אחריות קולקטיבית ועצמאית על תהליך הלמידה.
עד כמה העקרונות מיושמים בפיתוח המקצועי שלנו? אילו אתגרים מתעוררים ביישום העקרונות? איך כל זה מתקשר לפיתוח מקצועי מקוון? אתם מוזמנים להוסיף שאלות ומחשבות!
**נכתב ע"י ד"ר אורית אלגאוי, מנהלת מו"פ, מנהלת למידה אונליין, מטח